פסק-דין בתיק ע"פ 3065/11

השופט א' שהם:

פתח דבר

1.        לפנינו ערעור וערעור שכנגד על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שניתן ביום 3.3.2011, בתפ"ח 1125-07, על-ידי כב' השופטים ר' אבידע; ח' סלוטקי; ו-מ' לוי.

           עבדאלרחמן אבו לבדה, הנאשם בתיק זה (להלן: המשיב), הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן, שהוגש במסגרת הסדר טיעון, כדלהלן: חברות בהתאחדות בלתי מותרת, לפי תקנה 85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: התקנות); אימונים צבאיים אסורים, לפי סעיף 143(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); נסיון לרצח, לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין; מסירת ידיעות לאויב העלולות להיות לו לתועלת, לפי סעיף 111 לחוק העונשין (חלופה שניה); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, לפי תקנה 85(1)(ב) לתקנות.    

2.        בית משפט קמא גזר על המשיב, בעקבות הרשעתו בדין, 11 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו, 25.7.2007; ושנתיים מאסר על תנאי, לבל יעבור, במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, כל עבירה על בטחון המדינה שהיא פשע או עבירה של נסיון לרצח.

           כאמור, שני הצדדים אינם משלימים עם גזר דינה של הערכאה קמא, כאשר המדינה טוענת כי העונש שנגזר על המשיב אינו הולם את חומרת המעשים בהם הורשע ואת נסיבות ביצועם, ואילו המשיב סבור כי בית המשפט החמיר עמו מעבר למידה הראויה, מבלי להתחשב בנסיבותיו האישיות, ותוך סטייה מרמת הענישה המקובלת בעבירות דומות.

עובדות כתב האישום המתוקן

3.        כתב האישום כולל ארבעה אישומים, ולהלן עיקרי העובדות הנטענות בכל אחד מהם.

           באישום הראשון נטען כי המשיב הצטרף, ביחד עם שלושה מחבריו, לאימון צבאי של ארגון הג'יהאד האסלאמי, שהוא ארגון טרור (להלן: הג'יהאד), שנערך תחת פיקודו של פעיל הג'יהאד, מוחמד אברהים רדואן (להלן: רדואן). הדבר היה ברפיח, בשנת 2005, ולפני חודש אוגוסט 2005, כאשר האימון כלל ריצה, זחילות וכושר גופני.

           בחודש ספטמבר 2005, הצטרף המשיב, ביחד עם חבר בשם אסמעיל, לאימון צבאי מטעם הג'יהאד, שנערך תחת פיקודו של רדואן ומדריך נוסף שהיה רעול פנים, באחת מההתנחלויות שפונו במהלך "ההתנתקות". האימון כלל פירוק וירי ברובה קלצ'ניקוב, שימוש באר.פי.ג'י, ואימון בהנחת מטעני חבלה.

           למשיב יוחסו, במסגרת אישום זה, עבירות של חברות בהתאחדות בלתי מותרת, ואימונים צבאיים אסורים.

במסגרת האישום השני, טוענת המאשימה כי בחודש אפריל 2006, או בסמוך לכך, במסגרת פעילותו של המשיב בג'יהאד, פנה אליו רדואן וביקש ממנו להטמין מטען חבלה נגד טנק של צה"ל. המשיב נענה לפנייתו של רדואן, ויצא ביחד עם אסמעיל, לאזור שדה התעופה ברפיח, כאשר השניים נושאים עמם מטען חבלה במשקל 25 ק"ג, אותו קיבלו מרדואן. בהגיעם למקום, הטמינו המשיב ואסמעיל את מטען החבלה במעבר טנקים "וחיברו אליו חוטי חשמל להפעלתו". המשיב ואסמעיל המתינו בקרבת מקום להגעתו של טנק צה"לי, ומשזה הגיע, ניסו השניים להפעיל את המטען "אך הוא לא פעל". בעקבות כך, נטלו המשיב ואסמעיל את המטען והסתלקו מהמקום.

בגין מעשיו, בגדרו של אישום זה, יוחסה למשיב עבירה של נסיון לרצח.

באישום השלישי נטען, כי בסוף חודש מרץ 2007, במסגרת פעילותו של המשיב בג'יהאד, פנה אליו פעיל בארגון, המכונה אבו סאג'ד, וביקשו לצלם את אזור הגבול בין ישראל לרצועת עזה, בקרבת כרם שלום "וזאת לצורך פעילות צבאית של הג'יהאד". המשיב נענה לפנייה זו, יצא לאזור הגבול, כשברשותו מצלמת וידאו, אותה קיבל מאבו סאג'ד, וצילם את האזור. את התמונות שצולמו על-ידו בצירוף סרט הצילום, מסר המשיב לאבו סאג'ד.

התביעה טוענת, כי בכך ביצע המשיב עבירה של מסירת ידיעות לאויב העלולות להיות לו לתועלת.

באישום הרביעי מיוחסות למשיב עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת.

ולהלן תמצית העובדות הדרושות לעניין. המשיב עבד בשנת 2007 בבית החולים האירופי בחאן יונס (להלן: בית החולים). בתחילת שנת 2007, נפגש המשיב עם אבו סאג'ד ועם פעיל ארגון הג'יהאד, מוחמד יחיא אל-עביד. אבו סאג'ד ביקש מהמשיב עזרה בהכנסת פעילת ארגון הג'יהאד לישראל, לצורך ביצוע פיגוע התאבדות, באמצעות תיעוד רפואי כוזב, אשר יאפשר את כניסתה של המפגעת לישראל, לצורך טיפול רפואי, כביכול. המשיב נענה לפנייה זו ופנה אל ד"ר גאזי אלשאער (להלן: ד"ר גאזי), בבקשה כי זה ינפק לו אישור רפואי, לפיו אדם מסויים נזקק לטיפול ברמאללה "דבר שיאפשר לקבל אישור כניסה לישראל". ד"ר גאזי אמר למשיב כי האישור יעלה 160 ש"ח, והמשיב דיווח על כך לאבו סאג'ד.

בתאריך 4.4.2007, התקיים מפגש בין המשיב; אבו סאג'ד; רודה חביב (להלן: רודה), שהיתה אמורה לבצע את פיגוע ההתאבדות בישראל; פעילת ג'יהאד בשם פטמה אל-זק (להלן: פטמה); ופעיל ארגון הג'יהאד בשם הישאם. המפגש התקיים בכניסה לבית החולים, ולאחריו נכנסו המשיב ורודה אל ד"ר גאזי, וזה הכין אישור רפואי, לפיו רודה זקוקה לצילום אם.אר.איי, דבר שאינו אמת, וזאת מבלי לבדוק כלל את רודה.

בכתב האישום נטען, כי המשיב ביקש לכתוב באישור הרפואי כי רודה זקוקה לבדיקת אם.אר.איי, ביודעו כי "בדיקה זו איננה יכולה להיערך ברצועת עזה, אלא רק בישראל או ברמאללה", ובדרך זו תוכל רודה לקבל אישור כניסה לישראל. המשיב שילם לד"ר גאזי 160 ש"ח תמורת האישור הרפואי. עם קבלת האישור, תיאם המשיב עם בית החולים ברמאללה את נושא בדיקתה של רודה בבית חולים זה, ואף העביר לחשבונו של בית החולים ברמאללה, סכום של 100 ש"ח "כמקדמה עבור ביצוע הבדיקה". בהמשך, ניגש אבו סאג'ד אל משרד התיאום והקישור, המטפל במתן אישורי כניסה לישראל, כדי לקבל אישור לכניסתה של רודה לישראל, בדרכה לרמאללה, אך הדבר לא צלח בידו. בעקבות כך, ניגש המשיב עצמו למשרד התיאום והקישור, על-מנת להסדיר את הנושא, ושם נאמר לו כי יש צורך במלווה לרודה.